רק כשהכרתי את ש' גיליתי שיכול להיות אחרת. שזוגיות יכולה וצריכה לבוא ממקום של שוויון. של הערכת הצד השני כאדם בפני עצמו. כבת אדם בפני עצמה. עם רצונות וכמיהות וחלומות.
אז יצאתי מכלוב הזהב. אז ניסרתי אותו. אז שילמתי מחיר כבד. מחיר החופש להיות אני.
"כבוד הרב, זה לא שאני לא רוצה לתת גט. אני פשוט לא יכול" טען אבא של בת17 ברבנות. עורכת הדין שלי הלכה להוציא לו צו עיכוב יציאה מהארץ. הוא החל משתולל וצועק ומקלל, עד שאפילו המנקה ניגשה אלי לוודא שאני בסדר.
אני לא רוצה לדמיין איך זה היה נראה אם גם המזונות היו כרוכים בזה.
מתארח אצל בת16 ילד שמכיתה א' אני מתה שהם יהיו זוג, ועכשיו הם לומדים יחד למבחן בהיסטוריה וכל הזמן מצחקקים, ואני לא עומדת במתח הזה ורוצה להדביק להם את הראשים ושיתנשקו כבר
>אני דוקטורנטית בפסיכולוגיה. מצטיינת נשיא. יש לי ילדה מופלאה וזוגיות מדהימה. וסהכ הכל בסדר. באמת. אבל האמינו לי, אם אחד מהבני זונות האלו יזכה לכבוד מלכים לא אהסס לפתוח הכל גם אם עברו 30 שנים.
יש גבול לרקבון המוסרי שחברה צריכה להרשות.
כשהייתה קטנה הסברתי לה ש:
- כדי שרמזור יתחלף צריך לשיר לו.
- פיקוס זורק בונקלעך כי הוא כועס.
- הלחצן של "בקשתך התקבלה" במעברי חציה מיועד לתקשורת עם ראש העיר.
איך אתם הטרלתם את הילדים שלכם?
היתה לי עכשיו שיחה עם בת17 על אוננות. היא העלתה את הנושא והסבירה שהיום הדיבור הוא שאין מה לשכב עם בנים לפני שאת מכירה את הגוף שלך ויודעת מה את אוהבת. ואני כל כך שמחה על הבנות בדור הזה שבא לי לחבק את כולן.
@shlomithavron
וכשהשופטת עצרה את העדות שלו ואמרה לו שהוא איש אלים, תהיתי איך האישה החכמה הזו קלטה ב 10 דקות מה שלי לקח 10 שנים. וכשהמנקה ברבנות באה לבדוק לשלומי הבנתי שכנראה באמת יש כאן משהו חריג. היא בטח כבר ראתה בחייה דבר או שניים, ועדיין ניגשה אלי.
גבר כבן 70 נכנס עכשיו לקפה. תמיר וזקוף. נעמד ליד השולחן שלי וביקש כסף. לחש. ביקש גם משולחן של צרפתיות שהתעלמו ממנו. לחש אבל נותר זקוף. הגשתי לו 20₪. לקח ועזב את הקפה בצעדים מהירים ומבויישים.
אני חושבת שאני מכירה אותו.
אני חושבת שהוא היה מורה שלי.
בת17 צופה לראשונה בסרט החתונה שלי עם אבא שלה, ובמקום לצחוק עלינו היא יושבת וממררת בבכי. פעם ראשונה שהיא רואה את ההורים שלה בגילויי אהבה. ייתכן וזו הייתה טעות 😢
ובכל שנות הנישואין היה לי בית מושלם, וחופשות מושלמות, ועתיד בטוח. היה לי בעל. אבל לא היה לי בן זוג. היה לי בעל ועל פיו ישק דבר. על פיו ועל פי משפחתו. וכשחמותי דרשה שאתפטר מהעבודה היא הבטיחה שיהיה לי כל שארצה. לא התפטרתי. הייתי הכלה הסוררת. זאת שתמיד סירבה ליישר קו. הבעייתיות.
זו הייתה סבתא רבא שלי שהבינה שצריך ללכת. היטלר כבר פיהרר, ולהם אין עוד מקום שם. השנה הייתה 1935.
הדבר שהכי מפחיד אותי זה שלא אדע שהגיע הזמן לעזוב. שלא אקרא נכון את הסימנים. שכבר יהיה מאוחר.
סיפרתי לקולגה שאני מגישה גרנט. היא ביקשה פרטים ושלחה מועמדות. אז עכשיו היא ואני מתחרות. היא בקשה שאעביר לה את מכתב ההמלצה שלי, כי הממליץ שלה אמר לה שתכתוב והוא יחתום. העברתי.
עכשיו היא מבקשת שאשלח לה את הטיוטה שלי כדי "לקבל השראה".
תגידו, אני מגזימה או שזו חוצפה שלא תתואר?
מיצוי דין שכאמור ארך 3 שנים. 3 השנים הגרועות בחיי. 3 שנים בהן סבלתי מהתמוטטות עצבים. 3 שנים בהן הוא העביר אותי התעללות כלכלית. כי הוא יכל. כי הוא בא מבית עם ממון רב. כי הוא סירב להאמין שפרצתי את כלוב הזהב.
אתחיל מהסוף.
לקח לי 5 שנים לעזוב את מי שהיה בעלי. מילה שאני סולדת ממנה ומסרבת לחזור להשתמש בה. אבל היא תיארה יפה את יחסי הכוחות שהיו ביני לבין האבא של הבת שלי.
במהלך הסיוט של 3 השנים האחרונות הוא תבע אותי על מיליון שקל כי לא הסכמתי לחתום לו על משכנתא. לא שיש חוק המחייב אותי לחתום, ולא שלא זרקו אותו בסופו של דבר מכל המדרגות, אבל בתי המשפט נוהגים לתת אפשרות לבעלי הדין למצות את זכויותיהםן על מנת להפחית סיכויים שהתיק יחזור לערכאות גבוהות.
>לא הסכימה, ולא עזרו הכעס ולא התחנונים של סבא שלי. הרומניה לא ויתרה, והם לא הורשו לעלות על האניה.
כעבור כמה ימים האניה הוטבעה על ידי הנאצים וכל נוסעיה נספו.
זה הפריט האחרון שנותר שלם מהסרוויס, שלפחות חלקית, בזכותו אני כאן :)
היינו החברות הכי טובות מחטיבת הביניים. היה לנו מנהג שבכל פעם שמישהי מתנשקת עם בן חדש היא צריכה להזמין את השניה לפיצה. המנהג המשיך גם כשבגרנו, והמשכנו להיות בסטיז דרך הצבא, חתונה, ילדים, מחלות, בגידות וגירושים.
לפני קצת יותר מ5 שנים <
אז מה אומרים לבת 13 שקיבלה עונש לכתוב חיבור על אלימות, אחרי שסטרה לילד מהכיתה שדחף לחברותיה את הטלפון שלו לפרצוף כשהוא בלייב צ'ט עם מבוגר שחושף בפניו.הן את הזין?
@shlomithavron
@TogetherKulan
ביום שישי עברתי לגור איתו. דירה ראשונה שמצאתי במד"ס. שניים וחצי חדרים רק לי ולו, השף הצרפתי עם העיניים הטובות, שעבר לגור בארץ רק בשבילי. הייתי מאוהבת. בו ובחיים שחיכו לנו. רוקדת בסלון. מאושרת. <
נוכח ציפוף השורות הגברירי לצד הייטקיסט שלעג לאישה שאומרת "לא", אשתף שהציוץ גרם לי לכיווץ בכל הגוף כאילו עשיתי משהו לא בסדר. לא צייתתי ועכשיו יבואו להעניש אותי. הטון הפיקודי של גברים לנשים קיים בכל מקום.
לקח לנו זמן להגיד לכם "לא", ואתם תלמדו לקבל את זה, משל גבר אמר לכם.
> הוא מת פתאום. כבה לפתע על שולחן העבודה. ואף אחת מאיתנו לא הייתה לעזור לו. הוא מת לבד.
לא ישבתי איתו מספיק.
לא סיפרתי לו מספיק.
לא אמרתי לו מספיק שאני אוהבת.
24 שנים שכל שקיעה היא רגע של חיבור. לאבא.
כשבנות 13 משתפות שמישהי קיבלה דיקפיק מילד בכיתה. שילד אחר, יענו בצחוק, הצמיד אגן בכוח. שמבוגר אונן מול שתיים מהן על עמוד ברחוב. שמבוגר אחר רדף אחרי אחרת בדרישה לדעת איפה גרה.
הן בנות 13!!!!!!
לאכפת לי שתקראו לי פמינאצית - כרגע אני רוצה לקחת תת מקלע ולירות לכולכם בזין!!!
בסביבות 1940 (לא סגורה על השנה) רצו סבא וסבתא שלי לברוח מבוקרשט לרוסיה. הם הגיעו עם מטלטליהם לנמל ממנו יצאה אניה לים השחור. פקיד המכס פתח את המזוודות שלהם והבחין בסרוויס שמצא חן בעיניו. הוא התנה את העליה של סבא וסבתא שלי לאניה בכך שיתנו לו את הסרוויס.
סבתא שלי, רומניה שכמותה,<
חזרתי הביתה לגלות שבת17 שאבה את כל הבית, החליפה לעצמה ולי מצעים, שטפה את השטיח (שהכלבה השתינה עליו), ועשתה מכונת כביסה.
חונכה טוב זוטי
(וכן, היא גם מפגינה:))
לפעמים (כמו עכשיו) אני מסיימת ארוחה מפנקת וכל מה שבא לי זה להדליק סיגריה. אבל אז אני נזכרת בכמה שזה מסריח וכל הריח של זה עולה לי לאף.
ועובר לי.
208 ימים בלי. אנד קאונטינג.
היום לפני 100 שנים נולד האיש שלימד אותי להקשיב. הוא היה יושב במטבח, עם קפה פילטר וסיגריה, ומסתכל על הים. שקט. אף פעם לא צעק. בטח שמעולם לא הרים יד. רק חיפש את הקירבה. והוא היה מקשיב. מקשיב ומקשיב לכל הסיפורים כשהייתי חוזרת הביתה לפנות בוקר.
אז, במקום הקפה היה וויסקי <
> החלו לגווע היחסים בינינו, עד שבשנתיים האחרונות לא נותר יותר כלום חוץ מהודעות מזלטוב הדדיות ביום ההולדת המשותף שלנו. אתמול כתבתי לה אם רוצה להיפגש. קצת חששתי מדחיה, אבל אמרתי לעצמי שגם אם תגיד לא, בעצם שום דבר לא ישתנה כי אנחנו ממילא לא בקשר... <
> ולמרות שעברו כבר 24 שנים מאז שמת, ולמרות שכבר מזמן גדלתי, עד היום כשנכנסת הביתה לפנות בוקר, אני רואה אותו יושב במטבח מחכה לי.
מזל טוב אבא.
אוהבת אותך ומתגעגעת מלא
הייתי בת 5 כשאמא שלי השאירה אותי באוטו ועמדה להיכנס לסופר כשהיא שוכחת להרים את ההאנדברייק. מיותר לציין שהאוטו התדרד לכביש הראשי.
ספרו לי על ניסיונות התנקשות הורית ששרדתם?
כשמישהו קרוב מת באופן פתאומי, זה משאיר בור שלוקח שנים להשלים עם הפיכתו לחלק מהחיים. ההלם מהקרקע שנשמטה, האשם הלא פתור, ופספוס ההזדמנות להיפרד ולהגיד בפעם האחרונה - אבא, אני אוהבת אותך.
#לאהתלוננתי (5) כשבגיל 32 רואה חשבון הכריח אותי לצפות איתו בסרטוני פורנו כל פעם לפני שהעביר לי את הצ'ק. זו הייתה חברה גדולה ולא רציתי שאמא שלי תאבד אותם כלקוח.<
לפני 8 שנים גירושין. עוזבת את הבית. אינטרקום צורם. כתבי תביעה. 3 שנים גיהנום. התמוטטות נפשית. איסוף. שקט (יחסי). חיים. 5 שנים.
העימות חוזר. לוקחת יום חופש. לנשום. טלפון מעורכת הדין שלי. עוצרת בצד. יוצאת מהאוטו. "תבואי לאסוף את התיקים".
קורסת בשוליים. דורכת על קוץ.