יום אחד אולי אצליח לסדר לעצמי בראש את המחשבות על שנות המקהלה האינטנסיביות, המעצבות (וגם המצלקות, לפעמים) שהיו חלק בלתי נפרד ממי שהייתי בין כיתה ז׳ ל-י״ב. עד אז, אנצל את קונצרט יום ההולדת ה-40 של מקהלת אנקור כדי להתבונן על המוסד הזה בעיניים של כתבת חינוך >>
בצלצול הראשון, כשתלמידי החטיבה נכנסו בשער בית הספר אחרי תשעה שבועות של סגר, התלבטתי אם זה ציר או סתם כאב גב. בשיעור מדעים כבר התחלתי לחשוד. כעבור שעתיים וחצי הוא היה בחוץ. ברוך הבא ילד 🐣
תניחו רגע לכנסת ותראו מה קורה כמה עשרות מטרים ממנה, בבית הדיור המוגן על גבול גן סאקר: בתחילת השנה החלו לפעול בקומת הקרקע שלו שני גני ילדים, והדבר הזה מאפשר חיבור קבוע ואמיתי בין הילדים לקשישים שגרים במקום. במסיבת הסיום של הגן >>
לא יודעת איך לבשר לכם את זה אבל מערכת החינוך בקריסה. ההורים בגנים כבר יודעים את זה, ההורים בחינוך המיוחד בוודאי שיודעים. מעניין מתי מישהו יתחיל לשים לב
הי יואב, היא לא הודלפה לתקשורת אלא עלתה לאתר בתי המשפט והיתה זמינה לכל המעורבים בתיק. "התקשורת" קראה אותה בערב החג, כפי שהיו יכולים לעשות גם במשרד החינוך
החלטת בית המשפט המחוזי, שהודלפה לתקשורת עוד בטרם הובאה לידיעת משרד החינוך, בנושא תוכניות פורום המשפחות השכולות הפלסטיני במערכת החינוך היא מזעזעת.
ההחלטה היא התערבות גסה, שגויה ומיותרת של בית המשפט בהחלטות הדרג המקצועי של משרד החינוך.
לגופו של עניין - משפחות מחבלים לא יכנסו…
מה חשוב לי בתור דתייה שגרה בתל אביב: גן דתי ליד הבית, בית ספר שכונתי דתי ושפוי בשכונה
מה ממש לא מזיז לי (או מזיז לטובה) בתור דתייה שגרה בת"א: אוטובוסים בשבת
כשהסטודנטים במעונות של מכללת נתניה, רובם המוחלט ערבים, ניסו לחזור אליהם אחרי ההפגנה הסוערת במוצ״ש לפני שבועיים וחצי - הם גילו שהצ׳יפ האלקטרוני לא עובד. ״השומר בכניסה ואמר לי שאני יכולה להיכנס לחצי שעה-שעה כדי לפנות את הדברים, ואם אתעכב הוא יזמין משטרה״, סיפרה ל-
@Haaretz
>>
במשפחה הסמולנית שלי לא מסוגלים פשוט לכתוב "מהממתתת + אימוג'י מאוהב" כשאני שולחת תמונות של הבנות. זה תמיד משהו מתחכם עם רפרנס. היום שלחתי תמונה של בת 3, אבא שלי בתגובה: כובשת, קודם את מנהטן ואז את ברלין
דודי מאיה עבר הסבה להוראה אחרי עשרים שנות קריירה כמנהל מערכות מידע. הוא ציפה שמשרד החינוך יכיר לו בוותק שצבר בעבודה הקודמת, בכל זאת יש קשר בינה לבין הוראת המתמטיקה. להכרה כזו יכולה להיות השפעה של אלפי שקלים על המשכורת. אבל המשרד דחה את הבקשה, ומאז, כבר ארבע שנים (!) שהוא רודף >>
מעניין שעמית סגל מדבר על בריונות שלי בעניין ביני אשכנזי והוא זה שכרגיל בבריונות סותם את הפה לכל מי שמעז לבקר את מקור ראשון.
מערכות שלמות בתקשורת הישראלית מחרימות עיתונאים מהימין או כאלו עם כיפה:
אין במרקר עיתונאי ימני.
אין בהארץ עיתונאי עם כיפה.
אין במערכת המקור ימני.
ועוד >>>>
בואו אספר לכם מה קורה כשחדשות 12 מדווחים ש"גני הילדים ובתי הספר יסגרו": משרד החינוך מודיע שלא קיבל הנחיה כזו, בסביבת השר גלנט כנ"ל, ובעיקר - כל קבוצת הורים שאני חברה בה נמצאת בהתמוטטות עצבים כללית וניסיון לפירושי רש"י על הדיווחים הסותרים בכלי התקשורת >>
אחרי ה-7 באוקטובר הצטברו על שולחן הנהלת הטכניון עשרות תלונות נגד סטודנטים שפרסמו פוסטים שתומכים, לכאורה, במעשי הטבח של חמאס. מי שאסף רבות מהראיות נגד הסטודנטים הם פעילי ״אם תרצו״, שגם היו מעורבים בהגשת תלונות במשטרה נגד חלקם. ריתא מוראד >>
זה לא מפתיע, בהכירנו את רוח המפקד, ובכל זאת מצליח מאוד להעציב: משורד החינוך קבע אתמול שפורום המשפחות השכולות לא יוכל להיכלל במאגר התוכניות של משרד החינוך. המהלך הזה נבנה כבר בחודש ינואר, אז שונו תנאי המכרז ונוסף להם סעיף קטן: אסור שהתוכניות יכללו "ביזוי והשפלה של צה"ל >>
יחד עם
@elad_man
ניסינו להבין דבר פשוט: במה בדיוק עוסק חיים ביטון, השר במשרד החינוך. הוא אחראי על החינוך החרדי? יש לו סמכויות נוספות? איך קיש והוא חולקים ביניהם את האחריות על המשרד עם התקציב הכי גדול במדינה? חיכינו וחיכינו, והיום קיבלנו תשובה. התשובה:
מדי יום, במשך שש שנות לימודיו, עלה נפתלי שם טוב לאוטובוס ממקום מגוריו בכפר שלם שבדרום תל אביב לרחוב צייטלין במרכז העיר. החלוקה בין הכיתות בשכבה היתה ברורה: בכיתה המדעית רוב התלמידים היו אשכנזים, ובכיתה האחרת היו תלמידים ממוצא מזרחי בלבד, תושבי שכונות דרום תל אביב. בכיתה ט׳ >>
זה שחיים ביטון הוא השר הנוסף במשרד החינוך כולם יודעים, וזה שבמשמרת שלו עוברות תקנות אופק חדש לחינוך החרדי, שמשוות לראשונה בהיסטוריה של מדינה מתוקנת בין תקצוב מוסדות חינוך ציבוריים רשמיים לכאלה שלא, גם זה ידוע. מה שמעטים יודעים, וסליחה על הברנז׳איות אבל לפעמים באמת כלו הכוחות >>
מי שלא ראה בלגן בקבוצת הורים אחרי חשד לחולה מאומת בכיתה לא ראה בלגן מימיו. עכשיו תסתכלו עלי, אחת שקוראת תקנות קורונה לפרנסתה וצופה בוועדות חינוך להנאתה, ואין. לי. מושג. מה. צריך. לעשות.
הודעה מנהלתית: בשבוע הבא אחזור מחופשת הלידה לתפקידי ככתבת החינוך של "הארץ". מנהלות, מורים, תלמידות, הורים, סטודנטים, נשות סגל, אנשי משרד החינוך (אני יודעת שאתם כאן) וכל מי שיש לו יד ורגל במערכת החינוך מגיל לידה ועד השכלה גבוהה - אני כאן בשביל הסיפורים שלכם
>> הם יכינו יצירות בהנחיית הדיירים (״את יודעת מה זה טיארה״?), את שיעורי הטבע מעבירה מרים רוזנברג בת ה-86 ואורי בן ה-87 מלמד אותם ציור. אגב, אחד מהגנים הוא גן חינוך מיוחד אבל רק דלת מפרידה בינו לבין הגן ה״רגיל״, והפעילות נעשית חלק גדול מהזמן במשותף. חיבור כזה קורה גם בגני הילדים >
טענה אחר טענה, פירק היום שופט רובין את נימוקי משרד החינוך בניסיונו להוציא ממאגר התוכניות את פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני. פסק דין בעניין עדיין אין, אבל הפרוטוקול מרמז על, איך נגיד, כמה בעיות בהתנהלות המשרד עד כה. שרשור:
שעות אחדות לאחר ששלחה הודעה בקבוצת וואטסאפ פנימית של מרצי מכללת דוד ילין בירושלים, כבר המתינה בתיבת הדואר האלקטרוני של פרופ' נורית פלד-אלחנן הודעה על השעייתה. הנימוק: "הבעת תמיכה במעשי הטרור של חמאס והצדקתם". הראיות המפלילות: פרפראזה שעשתה לז'אן-פול סארטר >>
עוד מעט שש שנים בתפקיד כתבת החינוך, לא זוכרת תקדים להתנהלות של (לכאורה) לשכת השר שמדליפה (לכאורה) זהות של זוכי פרס ישראל בכל יום לערוץ טלוויזיה אחר. זה נשמע כמו התקטננות ברנז׳אית, אני יודעת, אבל זו גם עוד אבן בחומת הממלכתיות שנסדקת
ברמת השרון 90% מהתלמידים ניגשים ל-5 יחידות אנגלית, בערערה ובבני ברק רק 6%. ביישובים יהודיים וחילוניים לומדים מוזיקה ותיאטרון, ביישובים ערביים אפשר למצוא מגמת ״טיפוח החן״. במקום לדבר באוויר על הסלללה,
@haaretz
צלל לנתוני הבגרויות כדי להבין טוב יותר את מערכת החינוך גרסת 2022 >>
ההחלטה לא לפתוח מחר את מערכת החינוך לגיטימית בעיני. במצב התחלואה הנוכחי פתיחה היתה מכניסה אותנו ללופ של בידודים וממילא לא היתה מחזיקה הרבה זמן. מה שמכעיס הוא הדרך: הישיבות הליליות בדקה ה-90, ההצעות המופרכות שנזרקות לאוויר כבלון ניסוי, העובדה ששנה לתוך המשבר אין ניסיון >>
>> אומרים בעמותה, ״היום יש כאן רשימת המתנה״. זהו, שתדעו שבחינוך קורים גם הרבה מאוד דברים יפים ומרגשים כמו החיבורים האלה, והלוואי שהמערכת תשכיל להמשיך ולעודד את היוזמות היפות האלה.
@Haaretz
עכשיו בוועדת הכספים, ח״כים מהאופוזיציה (
@naamalazimi
@KarivGilad
) מנסים לקבל תשובות בשאלת חוסר השוויון התקציבי בין תלמיד בממלכתי-דתי לתלמיד בממלכתי. דודי מזרחי, נציג משרד החינוך: הרציונל הוא שתלמיד בממלכתי-דתי לומד יותר
רולא אעשם, תלמידת כיתה י״ב מתל שבע, לומדת במגמות מדעי המחשב ופיזיקה ברמת 5 יחידות. היא ממש לא לבד - בבית הספר שלה, ובכלל בחברה הערבית, יש רוב נשי במגמות פיזיקה ומחשבים. הנתון הזה הוא תמונת הראי של המצב בחברה היהודית - שם בנות הן מיעוט במקצועות הפיזיקה, המחשבים וההנדסה. אפשר >>
זה אחד הפצעים הכי כואבים בהיסטוריה הישראלית: במשך עשרות שנים נערים ונערות - רובם מזרחים, רובם תושבי עיירות פיתוח או שכונות מצוקה - נשלחו ללמוד בתיכונים מקצועיים שלא העניקו להם תעודת בגרות ואופק אקדמי. בפרק הזה של #חיותכיס
@amsterdamski2
ואני חזרנו להיסטוריה כדי לשאול על ההווה >>
מסמך עב כרס, כמאה עמודים, נחת לפני כחודשיים בבתי הספר בהונגריה: טיוטת חוק עם אינספור סעיפים המגדירים מחדש את מעמדם ותנאי עבודתם של המורים. הטיוטה הופצה לטובת ״הערות הציבור״, אך בפועל ניתנו לכך ימים ספורים בלבד (נשמע מוכר?) ושאלות עקרוניות נותרו ללא מענה >>
לפחות שלוש נשות מקצוע בכירות שעזבו את משרד החינוך בשנים האחרונות הוחזרו במעין צו 8, ובהתנדבות, כדי לנהל את מערכי המפונים והנפגעים. הלוואי שזאת קריאת השכמה למישהו, שייזכר שעדיף לשמר את האנשים הטובים בזמן אמת במקום להתיש אותם ולהחזיר בשעת משבר. אה, ולטפח שדרה ניהולית חזקה ולא נרצעת
הבחור שחסם את המדרכה עם הרכב שלו מחוץ למספרה הציע לי שארד עם העגלה של התינוק לכביש, או שתעשו מצור על המספרה", או שאתקשר למשטרה. בחרתי באופציה ג', בא לכם לטפל?
@IL_police
@iTelAvivYafo
>> של עמותת שלוה בירושלים, שם פועלים לצד המערך הגדול של גני החינוך המיוחד גם שני גני עירייה רגילים. לאורך כל היום משתלבים בגן ילדים עם צרכים מיוחדים, לפי מערכת שנבנתה עבורם, ומהחיבור הזה מרוויחים שני הצדדים. ״בתחילת הדרך, כשהגנים רק נפתחו, היינו צריכים 'לשווק' אותם להורים״ >>
>> תהליך ההכרה ביורוקרטי להפליא וידידותי כמו קדחת, והקריקטריונים מיושנים ברמה שלא תיאמן. רוצים דוגמה? אם שירתתם כפרטיזנים (!) במלחמת העולם השנייה (!) הוותק שלכם לא ייפגע. סעיפים רלוונטיים למאה ה-21? זה כבר סיפור אחר
עכשיו כשפרשת הילד הטרנס מגבעת שמואל מאחורינו, לפחות במישור המשפטי, אפשר להתחיל לדבר על הטרמינולוגיה המתעתעת של ההורים מבית הספר ועוזריהם. הם ממסגרים את זה כמאבק שלהם ב"כפייה" של "אידאולוגיה", ושוכחים את המצוקה הפרטית מאוד של הילד הפרטי מאוד. אני כותבת את זה כי האזנתי לשיחה>>
זוג עולים מאוקראינה מחפשים דירה בירושלים, שני חדרי שינה וסלון, בתקציב סביר (5000+/-). הם ישתלבו באופן זמני כחוקרים באוניברסיטה העברית ומחפשים משהו באזור או במרכז העיר . תעזרו לי לעזור להם
30 שנה חלפו מאז שמשרד החינוך פרסם באופן רשמי תוכנית לימודים במתמטיקה. בקרוב זה סוף סוף יקרה: בשנת הלימודים הקרובה יתקיים שלב הפיילוט האחרון לקראת פרסום תוכנית חדשה ב-1 בספטמבר 2024. השינוי המשמעותי ביותר הוא ב-3 יחידות: בלי חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, עם יותר שאלות >>
אני מעדיפה את התפילה שלי שוויונית ואם אפשר אז גם בלי מחיצה. אבל הלהט לפוצץ את התפילה של חב"ד בכיכר המדינה, על המחיצה הסמלית למדי שהיתה שם, מצליח לשבור לי את הלב
שמעו סיפור: משרד החינוך הוציא הודעה לתקשורת על מכתב השימוע שקיבל מנהל ביה"ס הריאלי.
@NoaShpigel
ביקשנו לראות את המכתב המלא - במשרד סירבו כי זו "פגיעה בצנעת הפרט". פשוט כי להוציא הודעה לתקשורת זה עניין דיסקרטי שכזה
איך שיר נולד? כמו תינוק. בהתחלה זה כואב. אחר כך הוא גדל בצעירותו במהירות, כשנהיה בוגר גדל לאט יותר, כל הטענות על כך שהדינוזאורים חיו לפני מיליוני שנים, מבוססים על חישוב מרובע ועל טבעי שמתייחס לטבע בצורה מעוותת
בת ה-4 מבלה (יותר מדי, שלא יהיה ספק) מול תוכניות מופת כמו "פרפר נחמד", והתוצאה: התחילה לדבר בעברית תקנית מדי, שזה בגדול להשתמש ב-וּ במקום ב-וְ, בכל הזדמנות וללא הבחנה. עכשיו היא רוצה לאכול גבינה וּחביתה וּשוקו
הנערות שנחטפו בידי בוקו חראם, ילדים אוקראינים שנחטפו לרוסיה. זה, פחות או יותר, הניסיון שיש בעולם בנוגע לילדים שנחטפו. מעט מאוד ידע, מעט מאוד ניסיון טיפולי. את רסיסי המידע שבכל זאת קיים ליקטו בשבועות האחרונים אנשי המקצוע המתמחים בטראומה של ילדים, בניסיון >>
לתלמידה הגאונה שדרשה ב-1949 משר החינוך יום חופש לרגל יום ההולדת של נשיא המדינה - את השראה לדורות של תלמידים ממורמרים, חיילים מוציאי גימלים וסטודנטים מבקשי דחייה
בכיתה ג׳ הלכתי לשיעור ניסיון במקהלה ומאז נשביתי בקסם הזה. עד כיתה י״ב הייתי נערת מקהלות. שני זיכרונות נצרבו בי חזק: פעם קבוצת המחזמר שלנו הוזמנה לשיר בפני קהילה יהודית כלשהי בארה״ב. הכל כבר היה סגור, ואז הם נזכרו שבעצם יש בעיה עם העובדה שבנות ישירו >>
חברים הלכתיים שלי, אוקי, אסורה לכם שירת נשים. אבל מה עם ראפ? זה לא שירה זה דיבור. נניח חיילת יכולה מבחינתכם לתדרך ואפילו להקריא חמשיר או פואטרי סלאם, אבל אם היא תבצע איתנו את הראפ של פרח השכונות... הגבול פה מאוד פריך.
חופשת בזק של 36 שעות בירושלים הזכירה לי ש:
1. זו בירה קולינרית לא מספיק מוערכת
2. המקום היחיד שבו יושבים יחד מפגיני בלפור וחרדים אמריקאים על אותו סנדוויץ' בשדרה
3. חנויות הספרים מהטובות בארץ
4. אין כמו טבע עירוני
5. זה תמיד יהיה הבית
בדסק החדשות של
@Haaretz
החליטו שעם כל הכבוד לקטטות הפוליטיות, צריך לדבר גם על הנושאים העקרוניים שאמורים היו להיות במרכז הבמה לקראת הבחירות הקרובות. הפערים הבלתי נסבלים במערכת החינוך, למשל
זה לקח כמעט עשור, אבל אתמול משרד החינוך הסדיר בחוזר מנכ״ל, לראשונה, את מעמדם של בתי הספר הממלכתיים-חרדים - בתי ספר רשמיים שמלמדים 100% ליבה ונמצאים בפיקוח ישיר של משרד החינוך. יש לזה משמעות עצומה על המחויבות של רשויות מקומיות לפתוח בתי ספר כאלה עבור משפחות שמעוניינות בכך
>> זה שגם בעניינים כמו שאילתות עיתונאיות ובקשה לשיחות רקע עם גורמי מקצוע, הכל עובר דרך הדובר הפוליטי של השר ולא דרך דוברות משרד החינוך כמקובל. את ההשלכות על טיב המענה אתם יכולים לדמיין בעצמכם.
ובהרחבה: מה זה לעזאזל מקצועות היי-טק בגיל הגן ולמה אי אפשר פשוט להתייחס לצרכים ולבעיות האמיתיות של שלב החינוך הזה. כמו, למשל, לוודא שלא נכנסות לגנים מחליפות חסרות הכשרה שאיש לא בדק מאיפה הגיעו
נשים נפגעו בקורונה באופן לא-פרופורציונלי", אומרת נ', חברת סגל באוניברסיטה העברית, "אם לא הצלחת לפרסם מספיק ולייצר לעצמך מוניטין חזק מספיק, הסתיימה לך הקריירה. זה קורה אחרי שנים של השקעה, של פוסט-דוקטורט. וזה קשה מאוד״. חוקרות צעירות באקדמיה סיפרו ל״הארץ״ על המחירים ששילמו >>
במוצ"ש קראתי את הטוקבקים לכתבה על בית הספר המכיל "פלא" ורציתי קצת לבכות. רוב המגיבים התייחסו לכיפות על ראש הילדים והניחו מיד שמדובר בפריבילגיה של דתיים. הגדיל לעשות מגיב שדרש גילוי נאות על כך שאני דתייה (סבבה יקירי, ביום שבו כתב חילוני יוסיף גילוי נאות לסיקור של בי"ס ממלכתי) >
>> ותיכוניסטים בטוויטר שולחים לי הודעות ושואלים אם זה אומר שגם הבגרויות מבוטלות. יכול להיות שבישיבת הממשלה יוחלט היום שבאמת סוגרים את מסגרות החינוך. אבל בינתיים אין, פשוט אין החלטה סופית. תקשורת אחראית ממסגרת דברים בהסתייגויות הנדרשות ולא מעמידה חצי מדינה על הרגליים לפני הזמן
בגיל 25, אושר עמר חזרה הגיעה לבית הספר שבו למדה בנעוריה כדי למלא משימה פשוטה לכאורה: להיבחן שוב בבחינת הבגרות בלשון כדי להשלים את זכאותה לתעודת בגרות. ואז נקרתה בפניה הזדמנות מעניינת: המנהלת, שהיתה המחנכת שלה בתיכון, הציעה לה להצטרף למיזם שבמסגרתו תיצור פודקאסט >>
לובוב לומדת בתיכון בסאסא וחולמת ללמוד רפואה. המורים שלה מעידים שהיא תלמידה מצטיינת. השנה, בגלל הקורונה, לא נערכו בכמה מקצועות בגרויות רגילות, אלא "בגרות פנימית" שבית הספר חיבר ונתן עליה ציון. זה לא משנה - הבגרות היתה קשה והציונים ניתנו אחרי מחשבה רבה >>
אחרי ארבע ומשהו שנות סיקור אינטנסיבי של מערכת החינוך אני עוד מופתעת לגלות מדי פעם יחידה, תקנה תקציבית, התקשרות או תחום אחריות של משרד החינוך. אני מכירה רק פרומיל מהרפורמות שהונהגו בו לאורך השנים. כמה זמן ייקח למר תא"ל להבדיל בין ימין לשמאל במשרד?
התקצוב לבתי הספר של הרשתות החרדיות הגיע לשלב הגזלייט. אחרי הראיון רצוף האי דיוקים (כפי שהראה הבוקר
@ldattel
) של השר חיים ביטון אתמול, גם קיש מצטרף לחגיגת ההטעיה. ״לא לתת כסף לבתי ספר זה ברמה של התעללות ורווחה״, הוא אמר היום, כאילו שעד היום המדינה לא תקצבה בכלל את החינוך החרדי, >>
ענבל אלברג עשתה הסבה מקצועית להוראה והגיעה עם הרבה מוטיבציה ללמד אנגלית בתיכון. מהר מאוד התברר לה שאין הרבה קשר בין ההכשרה היוקרתית לבין מה שקורה בשטח. ״זה כמו בסיפור על בגדי המלך החדשים: כולם יודעים שאי אפשר להתייחס באמת לכל הילדים >>
מה שמחרפן בסיפור הזה הוא לא פתיחת הכיתה, שסביר שתתמלא לאורך השנה. אלא שבמקביל ללחץ שהופעל ישירות מצד הלשכה, הורים אחרים עומדים בתור לכיתת חינוך מיוחד מתאימה, מתחננים לתשובות ממשרד החינוך ומהעירייה, וזוכים פשוט להתעלמות. וזה >>
שליש (!) מגני התקשורת בארץ פועלים היום בתפוסת יתר, מעל התקן שמשרד החינוך עצמו קבע. לפני ארבע שנים היתה תפוסת יתר ב-80 גנים. לפני שנתיים המספר הכפיל את עצמו. היום זה כבר סטנדרט - 350 גנים. זאת - ולא נורית זרחי בשיעור תנ״ך - הבעיה האמיתית של מערכת החינוך: שחיקה הולכת ונמשכת >>